top of page

תוכנית להקמת מסגרת שלטונית בחסות בינלאומית לניהול רצועת עזה בתום הלחימה (11.12.2023)

עודכן: 11 בדצמ׳ 2023

להלן הצעת פורום היום שאחרי המלחמה לתוכנית להקמת מסגרת שלטונית בחסות בינלאומית לניהול הרצועה.


מוזמנים ליצור איתנו קשר - thedayafterforum@gmail.com


הנחות המוצא:

  • הסכסוך הוא בין צירי: המלחמה בין חמאס לישראל היא מרכיב במאבק אזורי וגלובלי בין הציר האיראני-ג׳יהאדיסטי (חזבאללה בלבנון, החות׳ים בתימן, מיליציות פרו-איראניות בסוריה ובעירק, ועוד) הנתמך בידי רוסיה וסין, לבין הציר המתון הכולל את מרבית מדינות המזרח התיכון (ובהן סעודיה, מצרים, ירדן, מרוקו, מדינות המפרץ) ונתמך על ידי מרבית מדינות המערב. 

  • 7.10 כנקודת מפנה: בעקבות 7.10 מרבית מדינות הציר המערבי-מזרח תיכוני המתון מאוחדות בהבנה, שחמאס הוא סכנה ליציבות במזרח התיכון, ומעוניינות במיטוט שלטונו

  • הפתרון הוא בין צירי: לישראל יש הזדמנות להבטיח את בטחונה בכל מרחביה לשנים רבות על ידי חבירה לציר המערבי-מזרח תיכוני המתון. חבירה כזו תחזק את הציר המתון, תפגע בהתבססות הכוחות האיראניים-ג׳יהאדיסטיים במרחב, כולל בקרב הפלסטינים ותרתיע את חזבאללה.

  • ניהול המלחמה במסגרת קואליציה אזורית-גלובלית: בשלב הנוכחי, ישראל תהיה מופקדת על הפן הצבאי, מדינות האיזור על הפן האזרחי ברצועה, והקואליציה הבינלאומית תקדם את יישום החלטה 1701 להרחקת חיזבאללה מצפון לליטאני. בסיום הלחימה, תוקם מסגרת שלטונית זמנית על ידי הקואליציה, עד לביסוס שלטון אזרחי יציב ומתון. בטווח הארוך, ייושב הסכסוך בגיבוי הקואליציה הבינלאומית.

  • יתרונות תכנית פעולה זו: תמיכה בינלאומית בפעולה הצבאית של צה״ל עד למיטוט שלטון החמאס; הבטחת החלפת שלטון חמאס בשלטון פלסטיני יציב ומתון והגבלת היכולת של ארגון טרור אחר לתפוס את מקומו של חמאס; הרתעת חזבאללה ומימוש החלטה 1701; החלשת הציר האירני-ג׳יהאדיסטי וחיזוק הציר האנטי-ג׳יהאדיסטי / המערבי-מזרח תיכוני המתון.

שאלות רבות מתעוררות: איך בדיוק תראה התערבות של ציר המדינות המתונות ברצועת עזה ואילו מדינות כלולות בה? האם הם ישלחו את אנשיהם לרצועה לשמש כגורמי ממשל אזרחיים לניהול חיי היום יום ברצועה? מי יבצע את עבודת השיטור? מי יטפל באיומים ביטחוניים? איזו גישה תהיה לישראל לטיפול באיומים כאלו? איפה יוצבו הכוחות הצבאיים של ישראל, בתוך הרצועה, מחוץ לרצועה? ומה יהיה, אם בכלל, התפקיד של הרשות הפלסטינית בתוך כל זה? האם מהלך כזה אפשרי בלי שיתוף פעולה מצידה? 

התשובה העקרונית לשאלות מסוג זה היא שמרוב עצים הן לא רואות את היער – הן מסתכלות על המצב במונחים של היחסים בין ישראל וחמאס או ישראל והפלסטינים, בעוד שהשאלות הרות הגורל מתרכזות עכשיו ביחסים בין ישראל למזרח תיכון ובין ישראל לקהילה הבינלאומית

השאלה הקריטית עכשיו לביטחון ישראל היא האם ישראל תצליח לנצל את המצב הייחודי שנוצר אחרי 7.10 כדי להבטיח את בטחונה בכל מרחביה לשנים רבות? 

השאלות לגבי איך בדיוק תראה המסגרת השלטונית שתוקם על ידי הקואליציה הבינלאומית בתום הלחימה הן שאלות שיידונו במפורט בין ישראל לקואליציה בהמשך. כעת על ישראל להודיע שהיא לא מעוניינת להחזיק ברצועת עזה לאחר שתושג המטרה של מיטוט חמאס ושהיא מבקשת להעביר את השליטה האזרחית ברצועה לידי מסגרת שלטונית בחסות הקואליציה האזורית-בינלאומית, אשר תפעל להשבת החיים ברצועה למסלולם ולחזרת התושבים שפונו לבתיהם, תוך שהיא מבטיחה שלא תהיה פעילות ברצועה שתסכן את בטחונה של ישראל ואזרחיה. בכל מקרה, לישראל תהיה הזכות להגנה עצמית מפני איום שיישקף לה משטח רצועת עזה אם המסגרת השלטונית תיכשל בשמירה על הבטחון.

 

למרות שאנו סבורים שיש לדון בשאלות המפורטות בהמשך, גיבשנו להלן בסיס לתוכנית פעולה שהיא אפשרית מבחינת המשפט הבינלאומי ותואמת לתקדימים קודמים:[1]

המסגרת השלטונית תוקם על ידי ארגון בינלאומי (International Organization) שלא במסגרת האו"ם. ארגון בינלאומי הוא מסגרת משפטית המערבת מדינות שונות (נאט״ו הוא דוגמא לארגון כזה).[2] אין הכוונה לארגון המשויך או מסונף לאו״ם או למוסדותיו. הארגון יוקם מכוח הסכם בינלאומי בין ארה״ב ומדינות נוספות, שאמינות על ישראל. ההסכם יגדיר את חובות המדינות החברות לארגון ואת סמכויותיו (לרבות מימון והקצאת כוח אדם). ישראל לא תהיה מדינה חברה בארגון ולא תיקח חלק במסגרת השלטונית ברצועת עזה בתום המלחמה. אולם יעוגנו בהסכם ובנספחיו הסדרי בטחון וסחר שיבטיחו את בטחונה של ישראל וכן מעבר סחורות ואנשים בגבול. רצוי שהרשות הפלסטינית תהיה שותפה להסכם, באופן ישיר או בנספח, כמי שמייצגת את העם הפלסטיני ומקיימת את זכותו להגדרה העצמית, כפי שזו גם הוכרה על ידי ישראל. אולם אין מניעה משפטית שתוקם מסגרת כזו גם ללא הרשות הפלסטינית.


קווי מתאר למסגרת השלטונית שתוקם על ידי הארגון הבינלאומי:

1.     לארגון בינלאומי יש לפי המשפט הבינלאומי אישיות משפטית נפרדת, והוא בעל כשרות משפטית להתחייב בהסכמים מול מדינות וארגונים אחרים. 

2.     לארגון יהיה הסכם עם ישראל, שבו יוסדר נושא התיאום עם ישראל לגבי הסדרי בטחון, לרבות פירוז כללי של רצועת עזה, וכן לגבי תנועת אנשים וסחורות.

3.     הסכם דומה יהיה לארגון עם מצרים.

4.     הארגון יהיה מחוייב למנוע מתנועת חמאס ומתנועות אחרות, המתנגדות למציאת פתרון של קבע עם ישראל, לפעול ברחבי הרצועה. 

5.     סמכויות הארגון הבינלאומי בתקופת המעבר יתמקדו בשלוש משימות: שיקום מאסיבי של רצועת עזה; ממשול וניהול אזרחי של הרצועה; והבטחת הביטחון הן של תושבי עזה והן של ישראל, תוך שמירה מוחלטת על פירוז רצועת עזה מכל איום אפשרי על ישראל.

6.     לישראל תהיה שמורה הזכות להגנה עצמית מפני איום שיישקף לה משטח הרצועה אם הארגון ייכשל בניסיונו לשמור על הביטחון. 

7.     ההסכם שיקים את הארגון יגדיר את הסמכויות של מוסדות השלטון שינהלו את רצועת עזה עד למסירת השליטה לרשות הפלסטינית או לגוף מייצג אחר של הפלסטינים.

8.     הכללים על פיהם יפעלו מוסדות השלטון יהיו תואמים לכללים המוכרים במשפט הבינלאומי לגבי שטחים בתפיסה לוחמתית, שמבטיחים את הסדר הציבורי ואת זכויות התושבים, ולמשפט ההומניטרי. 

9.     הארגון יסדיר את פעילות הארגונים הבינלאומיים הפועלים בעזה – אונר"א, יוניצף, ארגון הבריאות העולמי וארגונים אחרים – ויוודא שהם פועלים בהתאם לכללי הארגון. הארגון יפעיל את מוסדות החינוך השונים וידאג להכשרת מורות ומורים ולתכניות לימודים, שימנעו הסתה כנגד ישראל ויחנכו לשלום ולשמירה על זכויות אדם.

10.  הארגון יפעל ליצירת תנאים למסירת סמכויות השליטה באופן הדרגתי לרשות הפלסטינית או לגוף מייצג אחר של הפלסטינים, שיהיה מחוייב ומסוגל לקיים שלטון יציב המכבד את זכויות האדם של התושבים ושוחר שלום. 

 

 

[1] עיקרי התוכנית נוסחו על ידי פרופ׳ איל בנבנישתי.  לניתוח מקרים קודמים ראו אריאלי, סטויל ווולטרס, 2023, פריסת כוח רב-לאומי בעזה: ההזדמנויות, האתגרים והתנאים להצלחה. מתווים

[2] ראו למשל, Benvenisti, 2023, Power and Passion in International Organizations: A Call to Rethink the Law , זמין כאן


להורדת התוכנית:


מסגרת שלטונית 111223
.pdf
הורידו את PDF • 115KB

1,247 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page