שלום,
לפניכם העדכון השבועי הראשון של פורום היום שאחרי המלחמה, קבוצה של מומחים, חוקרים וחוקרות, של המזרח התיכון, מדעי המדינה, פסיכולוגיה, משפטים ועוד. תמצאו בניוזלטר זה את המסר העיקרי שלנו, תמצית של פעילותנו השבוע, מידע על האירועים הבאים שלנו, והמלצות לקריאה ולהאזנה.
נשמח לשמוע מכם!
העדכון כקובץ.
1. המסר העיקרי בסיכום השבוע השמיני למלחמה
היום, אחרי הפסקת אש בת שבוע, ושחרור של 112 חטופות וחטופים, התחדשה הלחימה בעזה.
56 ימים מאז הכריזה הממשלה על מלחמה לשם מיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה, וממשלת ישראל עדיין לא הסבירה מה יקרה ביום בו יסתיים שלב הלוחמה. בעיקר הממשלה טרם הסבירה איך תמנע את יצירתו של שלטון טרוריסטי-ג׳יהאדיסטי אחר, במקום שלטון חמאס. כפי שאנו בפורום היום שאחרי המלחמה מסבירים כבר 7 שבועות, פעולה צבאית נרחבת במטרה למוטט את שלטון החמאס בעזה חייבת להיות מלווה במעורבות של קואליציה בינלאומית של מדינות המערב ומדינות ערב המשתייכות לציר המתון. מעורבות כזו תתרום להצלחת הפעולה הצבאית והיא הכרחית כדי להבטיח שבתום המלחמה הרצועה לא תשלט בידי חמאס, או ארגונים ג׳יהאדיסטים דומים, ושישראל תהיה חלק מהציר המערבי-מזרח תיכוני המתון ולא מבודדת מול הציר האיראני-ג׳יהאדיסטי. יש לישראל הזדמנות נדירה להקים קואליציה כזו. זה אפשרי וזה הזמן.
אמש בישיבת הקבינט הביטחוני, הסביר שר הביטחון גלנט שמיטוט חמאס יצריך חודשים נוספים של לחימה, אך מזכיר המדינה האמריקאי בלינקן, שנכח באותה הישיבה, הבהיר שלישראל יש רק שבועות, כיון שהתמיכה הבינלאומית בישראל תפחת ככל שמשך השהות של צה"ל ברצועת עזה יתארך, וככל שהפגיעה באוכלוסייה האזרחית שם תוחמר. הממשל האמריקאי מבקש כבר שבועות מממשלת ישראל את תכנית היום שאחרי. אבל כל מה שהוא מקבל מראש הממשלה נתניהו הוא הצהרות לגבי התנגדות לשיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית בתכנון השלטון החלופי לחמאס ביום שאחרי המלחמה. בתגובה לכך אמר בלינקן, כך לפי דיווחים, שהדרך הטובה ביותר להרוג רעיון היא להציע רעיון אחר.
אבל לממשלת ישראל אין תוכנית פעולה מדינית ליום שאחרי המלחמה, ובכך היא מסכנת את ישראל באי השגת המטרה של מיטוט חמאס, בהתבוססות של חודשים בבוץ של עזה, ובבידוד בין לאומי של ישראל מול הציר האירני-ג׳יהאדיסטי, כולל חזבאללה.
אנו קוראים לציבור לדרוש מהממשלה להודיע לממשל האמריקאי שהיא לא מעונינת להחזיק בשטח הרצועה מעבר למימד הבטחוני, לאחר שמטרת מיטוט החמאס תושג, ולהתחיל, בשיתוף עם ארה״ב, מדינות מערביות נוספות ומדינות מהציר המזרח תיכוני המתון בתהליך שיבטיח יצירת מערכת שלטונית מתונה ברצועת עזה בתום השלב הצבאי.
2. זרקור על פעילותנו השבוע
מדי שבוע אנו מקיימים פעילויות רבות, לרבות פגישות, הרצאות, התייעצויות ושיחות, מחקר וכתיבה, ועוד. נאיר זרקור על חלק מהן.
מי ישלוט ברצועת עזה?
ביום ג׳ השבוע, 28.11.2023, קיימנו שיח מומחים בשאלה ״מי ישלוט בעזה ביום שאחרי המלחמה״. באירוע, שאורגן על ידי הפורום ביחד עם האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם (אילמ״א) התבקשו שבעה דוברים – ד"ר שאול אריאלי; ד"ר עידו זלקוביץ; פרופ' אברהם סלע; פרופ' קובי מיכאל; חכ״ל קסניה סבטלובה; יוחנן צורף וד"ר מתי שטיינברג להשיב לשאלות הבאות – מי הם הגורמים שאינם ג'יהאדיסטים ויכולים להיכנס ולנהל את הרצועה במקום חמאס? מה באופן הפעולה של צה״ל ושל ממשלת ישראל כיום יכול להשפיע על ההיתכנות של כל אפשרות? מה יהיה המצב בגדה המערבית וירושלים? איך התשובות לכל אלו תלויות באופן הפעולה של צה״ל ושל ממשלת ישראל כיום? האם הסדר מדיני, או לפחות הכרזה על התחלת תהליך מדיני, הוא תנאי להצלחת החלפת שלטון חמאס?
המחלוקות בין המומחים היו רבות, אם כי כולם הסכימו ש: (1) חייבת להיות, בטווח הרחוק, שליטה עצמאית פלסטינית ברצועת עזה ובגדה המערבית; (2) כרגע לא קיימת הנהגה פלסטינית שיכולה ליטול לידיה את השליטה ברצועת עזה.
האזינו להקלטה המלאה, המרתקת והסוערת, או קראו את סיכום הדיון.
האם עיראק רלבנטית לרצועת עזה?
בנייר סקירה שפירסמנו השבוע בחנו את הלקחים ותובנות שניתן להסיק לאזורנו מהתבוננות על עיראק בעשרים השנים האחרונות. כזכור, בשנת 2003 הופל שלטונו הרודני של צדאם ח'וסיין, וארה״ב שלטה בעיראק עד ל-2011. המקרה העיראקי מספק לקחים חשובים לתהליך של מיטוט שלטון והקמת משטר חדש הרלבנטיים לעניינו. כמו שם, גם ברצועת עזה ביום שאחרי יש לתת את הדעת לצורך בקואופטציה של עדות ומנהיגות מקומית. חשוב גם להבין לעומק את המרקם החברתי ויחסי הכוחות הפנימיים ולתת מקום לזהויות של האוכלוסייה, כולל הזהות הדתית.
מהנסיון בעיראק אנו למדים כי תהליך דמוקרטיזציה חייב לכלול לא רק שינויים מוסדיים אלא תהליכי עומק ובכלל זה עיסוק מהותי בתחום החינוך כדי לבנות שינויים תודעתיים. בנוסף, חסות בין-לאומית חייבת לבוא יחד עם חסות איזורית שתבין את המורכבות של המרחב כבסיס ליצירת שיתוף פעולה מקומי בין גורמים מתונים שמבינים את הצורך להתעלות מעל אינטרסים צרים.
קראו את הסקירה המלאה.
3. האירועים הבאים שלנו
ביום שלישי 5.12.2023 בשעה 20:30 יקיים הפורום מפגש מקוון עם ד״ר רונית ברגר הובסון, מומחית לסכסוכים עם שחקנים לא מדינתיים מאוניברסיטת המלכה, בלפסט, צפון אירלנד, על לקחים מהיום שאחרי המלחמה בצפון אירלנד. מוזמנים להצטרף. הירשמו לאירוע כאן.
האירוע הזה, כמו כל האירועים שלנו, משודר בלייב ומוקלט לערוץ היוטיוב של הפורום. עקבו אחרינו.
4. המלצות קריאה והאזנה
לקריאה:
· כתבתה המרתקת של רוני דורי במוסף כלכליסט עם שישה מומחים - מזרחנים, דיפלומטים וגם משפטנית המשרטטים את תמונת היום שאחרי המלחמה. פרופ׳ דן קרצר, שגריר ארה״ב בישראל לשעבר; ד״ר רונית לוין-שנור, ממייסדות פורום היום שאחרי המלחמה; ד״ר גרשון בסקין, מזרחן, פעיל שלום ומתווך עסקאות שבויים; ד״ר מרטין קרמר, היסטוריון של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב ומכון וושינגטון; ריית׳ אל עומרי, חוקר הסכסוך ממכון וושינגטון, מי שהיה יועץ בכיר ברש״פ; ד״ר שאול אריאלי, אלוף משנה במילואים וראש תוכנית רמזור לחקר הסכסוך באוניברסיטת רייכמן וחבר פורום היום שאחרי המלחמה.
· מחקר של מכון מיתווים על מדיניותה הרצויה של ישראל ביחס לקטאר.
· ניתוח של פרופ׳ אורן ברק, חבר הפורום, של השאלה מדוע הצליחה ישראל לכונן יחסי שלום יציבים למדי עם מדינות חזקות ויציבות יחסית כמו מצרים וירדן, בעוד יחסיה עם הפלסטינים ועם לבנון, שני שכנים חלשים יותר, מתאפיינים בעימותים צבאיים תכופים? ואיך ניתן לשנות את המצב?
· האתר של ד״ר שאול אריאלי, חבר הפורום, ובו מידע רב ומעודכן בנושא הסכסוך.
להאזנה:
· פודקאסט של פרופ׳ הלל כהן, חבר הפורום, מתארח אצל קלצ׳קין, בו הוא מנתח את מקורותיו ומאפייניו של הסכסוך היהודי-פלסטיני
· הקלטת ״ספייס״ (מפגש ברשת החברתית x) של ביני אשכנזי, כתב המשפט של וואלה, עם ד״ר רונית לוין-שנור, חברת הפורום על שאלת היום שאחרי ברצועת עזה.
· וכמובן כל הוובינרים שלנו בערוץ היוטיוב של פורום היום שאחרי המלחמה.
להתראות בשבוע הבא!
Comments