top of page

60 הימים הבאים (#46, 30.11.2024)


החודשיים הקרובים הם תקופה של הזדמנויות וסיכונים.

השבוע הוסכם על הפסקת אש למשך 60 ימים בחזית הצפון. במקביל, לפי חקיקת הכנסת החדשה, בעוד 60 יום על אונר״א להפסיק את פעילותו, ועל פי הדין הבינלאומי ישראל מחוייבת להעמיד חלופה בת קיימא במקומו. ועוד במקביל: נותרו 50 יום להיכנסו של דונאלד טראמפ לתפקידו כנשיא ארה״ב, אירוע אשר כבר מביא עמו התפתחויות מדיניות ודיפלומטיות שונות (באוקריאנה, באיראן ועוד). וכל זאת, על רקע התרחשויות רבות אחרות, בין השאר: פעילות צה״ל ברצועת עזה נמשכת לצד מאמצים שהיקפם עדיין לא ברור להתיישבות יהודית, בצפון סוריה המורדים הסונים-ג׳יהאדיסטים (לא תמיד אויבו של אויבי הוא ידידי) פתחו בהתקפה על כוחות אסד, וטורקיה, רוסיה וארה״ב מעורבות. להבדיל, עסקת חטופים לא נראית באופק.

מעט ידוע על פרטי ההסכם שנחתם עם לבנון שכן לא הוצג בשקיפות לציבור. עם זאת, כמו שיודע כל מי שחתם על הסכמים, מה שחשוב זה יישום ההסכם. ימים יגידו האם לבנון, ישראל, ארה״ב וצרפת יצליחו למנוע מחזבאללה לבנות מחדש איום פיזי על הגליל והגולן ואיום אסטרטגי על מדינת ישראל. כדי להצליח בכך צריך בנוסף לנחישות צבאית גם פעולות מדיניות שיחזקו את מדינת לבנון מצד אחד ויחלישו את חזבאללה מצד שני (כגון, מניעת כניסת ציוד צבאי, עצירת הזרמת כספים, פגיעה בנכסיו בחו״ל). יש לזכור, צה״ל לא יכול להשמיד כל טיל ולהרוג כל פעיל, ולכן כוח צבאי ללא פעולות מדיניות משלימות, אף פעם לא יספיק. לעיתים אפילו ההיפך, הוא יכול להזיק, כיוון שלבדו הוא עשוי להגביר את המוטיבציה של אויבינו, להרחיב את מעגל האויבים שלנו ולהקשות על ידידינו לשתף איתנו פעולה. ולכן, למרות שפרטי ההסכם לא ידועים לנו, טוב עשתה הממשלה שמינפה את ההצלחות הצבאיות הרבות להסכם שעשוי להביא באמצעים מדיניים את מה שלעולם לא יוכלו אמצעים צבאיים להשיג לבדם.

וכך על הממשלה לעשות גם בחזית הדרום. בלי קשר לתוצאות ארוכות הטווח של ההסכם בצפון, יש למנף אותו ואת שיתוף הפעולה שנוצר סביבו כדי לקדם את השגת מטרות המלחמה בדרום: השבת החטופים ויצירת חלופה שלטונית לחמאס. בלא מעורבות בינלאומית אין אפשרות להשיג את שתי המטרות הללו. שלטון צבאי של ישראל, שמשמעו גזר דין מוות לחטופים, אמנם יבטיח שחמאס לא יחזור כגורם שלטוני ברצועת עזה, אבל לא ימנע את פעילות הטרור של חמאס, שתמצב אותו כמייצג האותנטי של הפלסטינים, וכמובן תעלה לכולנו בדמים ובממון רב. שלטון צבאי ברצועת עזה גם יפגע ביחסינו עם ידידותינו בעולם הערבי ובעולם המערבי וגם יגדיל את התסיסה ביהודה ובשומרון. במילים אחרות, זהו פתרון קצר טווח שלא מטפל בבעיה אלא מעצים אותה. ממול, עומדת האפשרות לעסקת חטופים, שכוללת הפסקת הלחימה, יציאה של צה״ל וכניסה של כוחות ערביים-בינלאומיים לרצועה, שיפעלו בשיתוף עם גורמים פלסטיניים לחלוקת הסיוע ההמוניטרי, לשיקום הרצועה ולבניית מנגנוני שלטון פלסטיני מתון. כמו בצפון, גם ברצועת עזה, ימים יגידו האם הסכם כזה ישיג גם את מטרותיו ארוכות הטווח – בטחון לתושבי הדרום ולמדינת ישראל כולה. וגם כאן, ישראל יכולה לתרום להצלחת ההסכם על ידי המשך פעולות מדיניות, שימנעו התעצמות צבאית וכלכלית של חמאס מצד אחד ויפחיתו את המוטיבציה להצטרף אליו, מצד שני.

מה שמביא אותנו שוב לכך שהאינטרס הישראלי הוא חיבור הפלסטינים לציר המתון. ברית המתונים כנגד הכוחות הג׳יהאדיסטים במרחב המזרח התיכון לא תהיה שלמה ויציבה ללא חיבור הפלסטינים לברית זו. המשך הסכסוך הישראלי-פלסטיני במתכונתו הנוכחית מאיים לא רק על חיינו (רק אתמול נפצעו תשעה ישראלים, ביניהם אחד אנוש, בפיגוע ירי בשומרון) אלא גם על היציבות של המשטרים במדינות ערב השונות. כמו שהפך ברור מאי פעם בשנה האחרונה, להסכמים עם מדינות יציבות תרומה אדירה לבטחון מדינת ישראל. השלום עם מצרים, ירדן ומדינות המפרץ הוא בראש ובראשונה נכס בטחוני. כך גם נורמליזציה עם סעודיה ועם מדינות ערביות נוספות. לעומת זאת, מדינות כושלות הן כר להשפעה איראנית ולהתפתחות ארגוני טרור לא מדינתיים, שפוגעים בבטחון ובכלכלה – כך בתימן, בעיראק ובסוריה וכמובן בלבנון.

מאז 7.10 יש למדינת ישראל הזדמנות לחבר את הפלסטינים לציר המתון. הניסיון ההיסטורי מלמד שכדי להפוך עם לשוחר שלום, חובה ללוות את המכה הצבאית הקשה בהבטחת אופק של עצמאות ושגשוג לצד צעדים לדה-רדיקליזציה ולדה-מיליטריזציה. גם כאן, שיתוף פעולה עם מדינות ערב המתונות ועם מדינות המערב הכרחי כדי להצליח במשימה הקשה הזו, שבסופה, מדינה פלסטינית מתונה, מפורזת ויציבה, שתוכל לחיות בבטחון ובשגשוג לצד מדינת ישראל בטוחה ומשגשגת.

מאליו ברור שכמו שהמשך הסכסוך הישראלי-פלסטיני מסכן את ישראל, כך גם מדינה פלסטינית טרוריסטית. לכן, כמו בצפון ובדרום, על מדינת ישראל לפעול בנחישות וביוזמה ובשיתוף פעולה עם הציר המתון-מערבי כדי לשרטט צעדים שיובילו בסופו של תהליך להקמתה של מדינה פלסטינית מתונה, מפורזת ויציבה.

מאז 7.10 ישראל הפעילה כוח צבאי רב שהביא להישגים חשובים. גם היום לא מאוחר מכדי ללוות את ההצלחות הצבאיות בצעדים מדיניים. יתר על כן, על מדינת ישראל למצות בכל החזיתות את כל החלופות של פעולות מדיניות לפני שהיא מוסיפה לשלוח את חיילינו להלחם בשמה. החודשיים הקרובים הם חלון הזדמנויות נדיר להביא למהלכים היסטוריים שישנו את מפת המזרח התיכון.


רוצים לשמוע עוד על איך מבטיחים את ברית הביטחון האזורית? מוזמנים מאוד להצטרף לאירועים שלנו.

·      לינק הרשמה לכל האירועים.

·      מוזמנים לארח חוג בית אצלכם! אנא הרשמו בלינק.

·      הצטרפו לקבוצת העדכונים בווטסאפ שלנו. זה הלינק.

·      חתמו על העצומה כאן.

·      לקבלת שלטים לתלייה, הזמינו כאן.


כולנו חייבים להלחם עכשיו על ביטחון ישראל. האחריות מוטלת על כל אחת ואחד מאיתנו – אם אין אני לי מי לי ואם לא עכשיו אימתי.







 

191 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page