top of page

תוכנית ברית הבטחון האזורית

המסר העיקרי: האינטרס הבטחוני של ישראל הוא הצטרפות לקואליציה אזורית-בינלאומית מתונה וייצוב הציר המתון במזרח התיכון נגד הציר הג׳יהאדיסטי, מהלך שיוביל להקמת ברית ביטחון אזורית. זו הדרך היחידה שתבטיח את ביטחון ישראל בכל מרחביה לנו ולדורות הבאים.


התוכנית כקובץ להורדה:


תוכנית ברית בטחון אזורית
.pdf
הורידו את PDF • 4.05MB


מהי ברית ביטחון אזורית? 

ברית ביטחון אזורית היא מערכת הסכמים רב-מדינתית שמסדירים את היחסים בין המדינות ואת התחייבותן לגבות את האינטרסים הביטחוניים של המדינות השותפות. ברית ביטחון אזורית מאפשרת למרחב גיאוגרפי רחב להיות מוגן באמצעים הדדיים, תוך הבטחת ניצול היתרונות היחסיים של המדינות השונות.

במזרח התיכון אפשר לקדם ברית כזו כבר כיום בשיתוף כל מדינות המזרח התיכון המתונות – ובהן סעודיה, מצרים, ירדן, מרוקו, איחוד האמירויות, בחריין ועומאן, ובגיבוי של ארצות הברית (ויתכן שגם מדינות אירופיות). ברית ביטחון אזורית היא אינטרס ישראלי והיא הכרחית להבטחת ביטחון ישראל בכל מרחביה.

 

למה מדינת ישראל צריכה ברית ביטחון אזורית?

חמאס הוא לא האויב היחיד של ישראל. ישראל במאבק רב זירתי. במקביל ללחימה ברצועת עזה, היא מתמודדת עם אתגרים ואיומים מזירות רבות נוספות, כולל הג׳יהאד האיסלאמי, חזבאללה, החות׳ים ומיליציות פרו-איראניות נוספות – או, במילים אחרות, הציר הג׳יהאדיסטי, שנתמך ומונהג על ידי איראן. מדינת ישראל לא יכולה להכריע לבדה את הציר האיראני-ג׳יהאדיסטי, אבל נכון להיום היא גם לא צריכה לעשות זאת – ציר זה מאיים גם על סעודיה ועל מדינות נוספות רבות במזרח התיכון המשתייכות לציר המתון, וכן על האינטרסים של ארה״ב ומדינות מערביות נוספות. ביטחון ישראל בכל מרחביה ולאורך זמן יושג רק אם ישראל תשכיל לנצל את האינטרסים של המדינות השונות (ובראשן ארה״ב וסעודיה) כדי להיות חלק מברית ביטחון אזורית של מדינות הציר המתון, שפועלת יחד ובעוצמה כנגד איראן ושלוחותיה הג׳יהאדיסטיות באשר הן. מעבר להיבטים הביטחוניים והכלכליים של ברית כזו, הקמת ברית ביטחון אזורית משמעה חיסול הרעיון שאפשר להשמיד את מדינת ישראל – זהו הנצחון המלא על חמאס.


ניתוח המרחב הגיאו-פוליטי אחרי 7.10:

·      הסכסוך הוא בין צירי: המלחמה בין חמאס לישראל היא מרכיב במאבק אזורי וגלובלי בין הציר האיראני-ג׳יהאדיסטי (חזבאללה בלבנון, החות׳ים בתימן, מיליציות פרו-איראניות בסוריה ובעירק, ועוד) הנתמך בידי רוסיה וסין, לבין הציר המתון הכולל את מרבית מדינות המזרח התיכון (ובהן סעודיה, מצרים, ירדן, מרוקו, מדינות המפרץ) ונתמך על ידי מרבית מדינות המערב.

·      7.10 כנקודת מפנה: בעקבות 7.10 מרבית מדינות הציר המערבי-מזרח תיכוני המתון מאוחדות בהבנה, שחמאס הוא סכנה ליציבות במזרח התיכון, ומעוניינות במיטוט שלטונו.

·      הפתרון הוא ברית ביטחון אזורית: לישראל יש הזדמנות להבטיח את בטחונה בכל מרחביה לשנים רבות על ידי חבירה לציר המזרח תיכוני המתון, כולל, בין השאר, נורמליזציה עם סעודיה. חבירה כזו תחזק את הציר המתון, תפגע בהתבססות הכוחות האיראניים-ג׳יהאדיסטיים במרחב, כולל בקרב הפלסטינים, ותרתיע את חזבאללה.


מה נגזר מהניתוח הזה?

·      תמונת הנצחון של ישראל: החטופים חזרו, התושבים חזרו לנגב המערבי ולגליל העליון, מדינת ישראל חברה רצויה במזרח התיכון ובעולם המערבי, שזכות הקיום שלה אינה מוטלת בספק והיא מרכיב חשוב בברית ביטחון אזורית (ברית מדינות אברהם) שמתנגדת לאיראן ושלוחותיה הג׳יהאדיסטיות ופועלת לשיקום ולדה-רדיקליזציה של רצועת עזה, הציר האיראני-ג׳יהאדיסטי מוחלש והרעיון שאפשר להשמיד את מדינת ישראל נקבר סופית.

·      תמונת הנצחון של חמאס ואיראן: ישראל לבדה במערכה מול איראן ושלוחותיה הג׳יהאדיסטיות, המלחמה נמשכת, וישראל מתמודדת לבדה עם ניהול ושיקום רצועת עזה ועם החרפת המצב הביטחוני ביהודה ושומרון, הציר הג׳יהאדיסטי מתחזק בעקבות התקרבות בין סעודיה לאיראן, והפנטזיה על השמדת מדינת ישראל חזקה מתמיד.

 

מה הקשר בין ברית ביטחון אזורית לזירה הפלסטינית?

כיוון שהמלחמה בין ישראל לחמאס היא ביטוי אחד למאבק בין הציר המתון לציר האיראני-ג׳יהאדיסטי, ברור שהשאלה הקריטית לביטחון מדינת ישראל היא האם בתום המערכה הפלסטינים יהיו חלק מהציר המתון או חלק מהציר הג׳יהאדיסטי. במסגרת האינטרס הישראלי להחלשת הציר הג׳יהאדיסטי ולחיזוק הציר המתון על ישראל לדאוג לחיבור הפלסטינים לציר המתון, ואת זה היא יכולה לעשות בשני אופנים – בהשפעה על אופי מנגנוני השלטון הפלסטינים ובהשפעה על הציבור הפלסטיני.

·      מנגנוני השלטון: על ממשלת ישראל להוביל את הדיונים על גורל הפלסטינים כדי לוודא שהשלטון ברצועת עזה ובאיו״ש יהיה חלק מהציר המתון. זה כולל בין היתר דרישה שהשלטון יועבר לפלסטינים רק כשיוכח שהם יכולים להקים ממשל יציב, אחראי וחותר לשלום; שחמאס וכל מי שמחזיק באידאולוגיה של השמדת מדינת ישראל לא יוכל להכלל במנגנוני השלטון הפלסטינים; שמערכת החינוך הפלסטינית תעבור דה-רדיקליזציה; וששטחים בשליטת הפלסטינים יהיו מפורזים.

·      הציבור הפלסטיני: על ממשלת ישראל ללוות את המכה האנושה שהפלסטינים ברצועת עזה ספגו מידי צה״ל, בהבטחת אופק מדיני של עצמאות, ביטחון ושגשוג. רק כך אפשר יהיה לקטוף את הפירות של ההישג הצבאי, ולהבטיח שהוא יוביל לביטחון ישראל. ההיסטוריה מלמדת שמכה צבאית אנושה מועילה רק אם היא מלווה באופק מדיני של עצמאות, ביטחון ושגשוג. זהו אחד ההבדלים החשובים שגרמו לכך שגרמניה הפכה, לאחר תבוסתה במלחמת העולם השניה, לאחת המדינות הבטוחות, העשירות והיציבות בעולם, בעוד שאחרי תבוסתה במלחמת העולם הראשונה, היא הפכה לגרמניה הנאצית וגררה את העולם כולו למלחמת העולם השניה. באופן דומה, ההבטחה של בעלות הברית ליפן בתום מלחמת העולם השניה שאין להן ענין להשתלט עליה ושמובטח לה עתיד של עצמאות, ביטחון ושגשוג, וזאת בכפוף לרפורמות מקיפות, גרמה לכך שיפן, אחת המדינות האכזריות והמסוכנות בעשורים לפני מלחמת העולם השניה, הפכה למדינה שוחרת שלום, עשירה ויציבה לאחריה.

ללא פעולות בשני המישורים הללו, ועל אף הישגי צה״ל בשטח, התוצאה תהיה כישלון ישראלי. חמאס יוסיף למצוא דרכים לבצע מעשי טרור וימצב את עצמו כמייצג האמיתי של הפלסטינים, הציר המתון ייחלש, יחסי ישראל עם מצרים וירדן יפגעו ולא תהיה נורמליזציה עם סעודיה ומדינות ערביות נוספות. ההיפך, תהיה התקרבות בין סעודיה לאיראן וישראל תישאר מבודדת מול הציר הג'האדיסטי כולו. 

הרעיון העומד בבסיס חמאס הוא השאיפה להשמיד את מדינת ישראל. בכך הוא דומה לגורמים ג׳יהאדיסטים אחרים באזור, שחרתו על דגלם לא רק את השמדת ישראל אלא גם שליטה מוסלמית בכל העולם. ברית ביטחון אזורית וחיבור הפלסטינים לציר המתון (חיבור שמשמעותו בין היתר איסור על חמאס להכלל במנגנוני השלטון הפלסטינים) הם הנצחון המלא על חמאס. מנגד, שליטה ישראלית ברצועת עזה תאפשר לחמאס לבסס את מקומו כנציג האמיתי של הפלסטינים, על ידי פעולות טרור כנגד השלטון הישראלי, ובנוסף תפגע בקשרים בין ישראל לבין מדינות הציר המתון ואף תחליש את הציר המתון כולו. זו תמונת הנצחון של חמאס על ישראל. חוקרים רבים מניחים שאחת הסיבות לטבח של ה-7.10 היא רצונו של חמאס להכשיל את הנורמליזציה עם סעודיה ואת המהלך ההיסטורי של הסכמי אברהם, ולבסס את מקומו בהנהגה הפלסטינית.

המלחמה חייבת להסתיים בהכרעה: הכרעת רעיון השמדת מדינת ישראל, שמנחה את תודעת הג׳יהאד. יש רק דרך אחת לעשות זאת – ברית ביטחון אזורית של המתונים, במזרח התיכון ובקרב הפלסטינים, שיעמדו כאגרוף תקיף כנגד הקיצוניים. ברית ביטחון אזורית היא המפתח לביטחון מדינת ישראל לדורות בכל מרחביה.

 

מה נגזר מהניתוח הזה לגבי רצועת עזה?

גם ברצועת עזה, המטרה של ישראל היא חיבור העזתים לציר המתון. לשם כך יש לדאוג, לצד הפעולות הצבאיות למיטוט שלטון חמאס, לכך שהשלטון ברצועת עזה יעבור לידי שלטון מתון ולא לידי חמאס או ארגון ג׳יהאדיסטי אחר. כדי להשיג מטרה זו יש לנהל את המלחמה כבר עכשיו במסגרת קואליציה אזורית-גלובלית, תוך חלוקת עבודה בין השחקנים הרלבנטיים: ישראל מופקדת על הפן הצבאי – מיטוט שלטון חמאס; מדינות האזור מופקדות על הפן האזרחי, כולל כניסה לכל אזור שצה״ל סיים לפעול בו, הבטחת הגעת סיוע הומניטרי לעזתים ולא לחמאס, שיקום הרצועה, דה-רדיקליזציה של העזתים, כולל של מערכת החינוך, וסיוע בהקמת גופי שלטון יציבים, שוחרי שלום ונקיים משחיתות, שיוכלו בסופו של דבר לקבל את השליטה ברצועה; והקואליציה הבינלאומית מופקדת על הבטחת יישום החלטה 1701 להרחקת חיזבאללה מצפון לנהר הליטאני, על עריכת רפורמות ברשות הפלסטינית, על קידום הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה ולמדינות ערביות ומוסלמיות נוספות ועל יישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

 

מה ממשלת ישראל צריכה לעשות עכשיו? 

להצהיר בצורה ברורה שמדינת ישראל במלחמה עם חמאס ולא עם הפלסטינים, שמטרת המלחמה היא החזרת החטופים ומיטוט שלטון חמאס, ושישראל מעוניינת להעביר את השליטה ברצועת עזה לידי מסגרת שלטונית זמנית. הצהרה ברורה כזו, שנעשית בתאום עם המדינות הרלוונטיות (ובראשן ארה״ב וסעודיה) והמלווה בצעדים מעשיים של ממשלת ישראל, תאפשר לה לחבור לקואליציה של מדינות מערביות ומזרח-תיכוניות מתונות. חבירה זו תסייע באופן משמעותי בהשגת מטרות המלחמה – החזרת החטופים ומיטוט שלטון חמאס ותתחיל את תהליך הקמת ברית הביטחון האזורית, שתבסס את ביטחון מדינת ישראל בכל מרחביה לדורות הבאים.

 

מה יקרה אחרי הצהרה מתואמת?

·      בטווח המיידי:

-       תמיכה בינלאומית בהשגת יעדי המלחמה של מיטוט שלטון חמאס ושחרור החטופים. חשיבות תמיכה זו עלתה עוד יותר בעקבות הדיון בהאג, החלטת מועצת הביטחון של האו״ם מ-25.3.2024 והחרפת הביקורת על ממשלת ישראל ברחבי העולם.

-       חידוש תהליך הנורמליזציה עם סעודיה וקידום תהליכים דומים עם מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.

-       התחלת פעולות של המסגרת השלטונית הזמנית באזורים בהם צה״ל סיים לפעול. זה קריטי למימוש ההישגים הצבאיים של צה״ל – יבטיח את החלפת שלטון חמאס בשלטון פלסטיני יציב ומתון ויגביל את היכולת של ארגון טרור אחר לתפוס את מקומו של חמאס. בנוסף, מהלך זה יבהיר לעזתים – חמאס לא חוזר. יש התנגדות של עזתים לחמאס אך בה בעת יש עליה בשיעור העזתים שמאמינים שחמאס ישאר בשלטון. רק כשהעזתים יהיו בטוחים שחמאס לא חוזר, ההתנגדות אליו תגדל, יתרבו העימותים הישירים עם כוחות חמאס (כפי שכבר קורה), ותהיה מוטיבציה לתושבים להסגיר אנשי חמאס לידי צה״ל, להחזיר חטופים או להעביר מידע לגבי מיקומם.

-       בצפון: מניעת הסלמה.

·      בטווח הבינוני:

-       ברצועת עזה, המסגרת השלטונית הזמנית תפעל לדה-רדיקליזציה של הפלסטינים, כולל של מערכת החינוך, ותסייע לפלסטינים להקים גופי שלטון יציבים, שוחרי שלום ונקיים משחיתות.

-       במקביל, תהליכים דומים במסגרת רפורמות ברשות הפלסטינית.

-       בצפון: קיום החלטה 1701 והרחקת חזבאללה מעבר לליטני.

·      בטווח הארוך – החלשת איראן ושלוחותיה הג׳יהאדיסטיות, הבטחת מקומה של ישראל כחלק מהציר המתון במזרח התיכון וחיזוקו – ברית ביטחון אזורית, הקמת ממשל פלסטיני יציב, אחראי וחותר לשלום ויישוב מדיני של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

 

יתרונות דרך פעולה זו לישראל

·       התוכנית מנצלת את האינטרסים של ארה״ב, סעודיה ומדינות ערביות נוספות לטובת האינטרס העליון של מדינת ישראל – חיים בביטחון בכל מרחביה.

·       הצלחת התוכנית לא תלויה בתגובת חמאס.

·       בכל מקרה, ניצחון פוליטי-מדיני על חמאס, בדמות נורמליזציה עם סעודיה וחיזוק הציר המזרח תיכוני המתון (ברית ביטחון אזורית).

  • ברית ביטחון אזורית ממקמת אותנו במזרח התיכון באופן שרצינו מאז קום המדינה: מדינה לגיטימית בעולם ובמזרח התיכון שזכות הקיום שלה אינה מוטלת בספק.

  • התוכנית תעודד את תושבי רצועת עזה להתנגד באופן גלוי לחמאס לנוכח מפלתו המובטחת (ניצנים להתנגדות כזו נראים בשטח, אך אין להם סיכוי לגבור כאשר יש כבר עתה חזרה של סממני שלטון חמאס באזורים שצה״ל פינה).

  • לגיטימציה בינלאומית להמשך המלחמה, במקרה של סירוב חמאס להתפרק מנשקו.

  • המלחמה עם חמאס תהפוך לחלק מהמלחמה שכבר מתרחשת של מדינות הקואליציה במיליציות הג׳יהאדיסטיות במרחב (דעאש, החות׳ים, המליציות הפרו-איראניות בסוריה ובעירק).

  • התפרקות חמאס מנשקו בכל שלב תוביל להשגת מטרות המלחמה (מיטוט שלטון חמאס והחזרת החטופים) ובנוסף, השמדת הרעיון שעומד בבסיס תנועת חמאס. חמאס כתנועה שמטרתה השמדת ישראל תפסיק להתקיים.

  • יוזמה והובלה במקום היגררות.

 

מהן האלטרנטיבות – או מה עשוי לקרות אם מדינת ישראל לא תפעל בדרך זו:

·      ברצועת עזה:  

-       שלטון חמאס: עבור חמאס, שימור שלטונו ברצועה יהיה נצחון גדול על ישראל. עבור ישראל, זה יאפשר אולי את החזרת החטופים, אך עשוי לפגוע קשות בביטחון מדינת ישראל והישראלים, באשר הם, ולחזק את הכוחות הג׳יהאדיסטים ברצועת עזה, באיו״ש ובמזרח התיכון בכלל.

-       שלטון ישראלי: אם לא יועבר השלטון לחמאס או לגורם שלטוני אחר, על צה״ל יהיה להשאר ככוח כובש ברצועת עזה ולהתמודד עם מלחמת גרילה שתגבה קורבנות רבים ותאפשר לחמאס לבסס את תדמיתו כמגן הפלסטינים. בנוסף, על מדינת ישראל יהיה לשאת בעלויות השיקום הגבוהות של רצועת עזה ובניהול אזרחי של אוכלוסיה מקומית עוינת. יתר על כן, כיבוש הרצועה יגביר את הקריאות להתנגדות בקרב כלל הפלסטינים, יערער את יחסי השלום של ישראל עם שכנותיה מצרים וירדן ועם מדינות המפרץ, ימנע את הנורמליזציה עם סעודיה, והוא אף עשוי לפגוע קשות בתמיכה של מדינות מערביות ובראשן ארה״ב – תמיכה החיונית לשימור כוחה הצבאי, הכלכלי והמדיני של מדינת ישראל.

·      מול הפלסטינים

בלי יוזמה ישראלית, המהלכים להכרה במדינת פלסטין על ידי מדינות נוספות וקבלתה כמדינה חברה לאו״ם יתקדמו בלי שלמדינת ישראל תהיה יכולת להשפיע עליהם, ובעיקר בלי יכולת להבטיח את חיבור הפלסטינים לציר המתון, כלומר בלי לדרוש שחמאס וכל מי שמחזיק באידאולוגיה של השמדת מדינת ישראל לא יכלל במנגנוני השלטון הפלסטינים; שמערכת החינוך תעבור דה-רדיקליזציה; וששטחים בשליטת הפלסטינים יהיו מפורזים.

השאלה לגבי כן-לא מדינה פלסטינית היא זריית חול בעיניים. 134 מדינות כבר הכירו במדינת פלסטין. מדינת פלסטין לא זכתה להכרה כמדינה חברה באו״ם כיוון שמועצת הביטחון נמנעה עד כה מלהמליץ על כך משום שהתקיים דיאלוג בעניין עם ישראל. ככל שממשלת ישראל תמשיך בסירובה לקיים דיאלוג כזה, מועצת הביטחון תקבל את החלטותיה על הכרה במדינת פלסטין במנותק מעמדת ישראל. אם ממשלת ישראל תמשיך להיגרר במקום ליזום ולהוביל,  היא לא תוכל להבטיח שהמדינה הפלסטינית תהיה מפורזת, מתונה ויציבה.

·      מול סעודיה

המוטיבציה העיקרית של סעודיה ביחס לנורמליזציה עם ישראל היא להקטין את האיום האיראני עליה (כן, גם סעודיה, כמו ישראל, תופסת את איראן כאיום הגדול ביותר עליה). לשם כך סעודיה פועלת בשני אופנים מרכזיים: הידוק הקשרים עם איראן ועם סין והידוק הקשרים עם ארה״ב. נורמליזציה עם ישראל היא בעיקר ה״מחיר״ שסעודיה מתבקשת לשלם עבור הידוק קשריה עם ארה"ב – מחיר זה עלה בעקבות המלחמה בגלל ההקצנה נגד ישראל בדעת הקהל בסעודיה ובעולם הערבי.

אם לא יקודם תהליך הנורמליזציה בין סעודיה לישראל בעתיד הנראה לעין – יתכנו שתי התפתחויות, אשר שתיהן מסוכנות לישראל: הראשונה היא שעיכוב בחיזוק הקשרים בין סעודיה לארה״ב יקרב עוד יותר את  סעודיה לאיראן, דבר שיחזק את הציר האיראני-ג׳יהאדיסטי, שמאיים על ישראל. השניה היא שארה״ב לא תהיה מוכנה להמשיך ולסכן את האינטרסים שלה במזרח התיכון ותמשיך בהידוק יחסיה עם סעודיה כשהיא משאירה את ישראל מחוץ לתהליך.

החמצת ההזדמנות להיות חלק מתהליך התקרבות בין ארה"ב לסעודיה מסוכנת מאד לישראל מכמה בחינות: נורמליזציה של יחסי ישראל וסעודיה (המדינה העשירה ביותר באזורנו) קריטית לאינטגרציה של ישראל במזרח התיכון כיון שהיא המפתח לנורמליזציה עם מדינות ערביות (ומוסלמיות) נוספות. אינטגרציה זו חשובה לישראל גם מבחינה בטחונית (חבירה למדינות נוספות שפועלות נגד הציר האירני-ג'יהאדיסטי) וגם מבחינה כלכלית. הסכנה השניה, והיא מתווספת לראשונה, היא שמהלך כזה יבטא את שבירת הקשר ההדוק בין ישראל לארה״ב ויסמן לאויבותינו שבפעם הבאה שיתקפו, נעמוד לבד – בלי רכבת אווירית וימית של ציוד צבאי ותחמושת ובלי שתי נושאות מטוסים. הסכנה השלישית מהשארת ישראל מחוץ לגיבוש ההסכם בין ארה"ב לסעודיה היא שלישראל לא תהיה שום יכולת להשפיע על ההסכם הזה, ובעיקר על השאלה של הפיכת סעודיה למדינה גרעינית.

·      במישור הבינלאומי:

-       מפגני התמיכה הרחבים במדינת ישראל בימים שאחרי 7.10, מצד מנהיגים מכל העולם ומצד ציבורים רחבים במדינות המערביות, התחלפו בביקורת קשה על ישראל מצד מנהיגים רבים ובערעור על עצם זכותה להתקיים בקרב ציבורים רבים. הממשל האמריקאי מצוי בקרע גלוי עם ממשלת ישראל ועיכובים במשלוח הסיוע הצבאי מרמזים שהממשל שוקל לעבור ממילים למעשים – אי הטלת וטו אמריקאי למניעת החלטת מועצת הביטחון בקריאה להפסקת אש יכולה להחשב מעשה כזה; כמה מדינות מערביות כבר סימנו שבכוונתם לשקול את שיתוף הפעולה שלהם בהספקת סיוע צבאי לישראל;  וישראל לא משתתפת בתהליכים קריטיים לבטחונה – נציגי שש מדינות ערביות נפגשו עם מזכיר המדינה בלינקן כדי לדון ביוזמת שלום, מתגברים הקולות להכרה של האו״ם במדינה פלסטינית גם ללא הסכמת מדינת ישראל, ועולה החשש שבתהליך ההתקרבות בין ארה״ב לסעודיה ישראל תשאר בחוץ.

-       לפיכך, הסכנה המוחשית היא המשך החרפת היחסים של מדינת ישראל עם ארה״ב, מדינות אירופה ומדינות הציר המתון במזרח התיכון, תוך התקדמות בהידוק היחסים בין סעודיה לארה״ב תוך השארת ישראל מחוץ לכך – בלי יכולת של ישראל להשפיע על ההסכם (למשל, על פרויקט גרעין לסעודיה), בלי נורמליזציה עם סעודיה, ולכן בלי נורמליזציה עם מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.

-       במקביל, סכנה לקבלת החלטה במועצת הביטחון של האו״ם על הטלת סנקציות על ישראל בשל אי הפסקת המלחמה בעקבות החלטת מועצת הביטחון, שעל המדינות החברות באו״ם לכבד. הסנקציות יכולות להיות בנוגע לאספקת נשק או סנקציות כלכליות רחבות יותר. החלטת מועצת הביטחון של האו״ם גם מגדילה את הסכנה לפסיקה נגד מדינת ישראל בהאג, שמשמעה פגיעה קשה במעמדה הבין לאומי של ישראל עד כדי אמברגו.

 

מסגרת שלטונית זמנית

כל אזור ברצועת עזה שצה״ל יסיים את פעילותו בו, יועבר לשליטת מסגרת שלטונית זמנית שתנוהל על ידי ארגון בינלאומי (International Organization) שלא במסגרת האו"ם. ארגון בינלאומי הוא מסגרת משפטית המערבת מדינות שונות (נאט״ו הוא דוגמא לארגון כזה). אין הכוונה לארגון המשויך או מסונף לאו״ם או למוסדותיו. הארגון יוקם מכוח הסכם בינלאומי בין ארה״ב ומדינות נוספות, שנאמנות על ישראל. ההסכם יגדיר את חובות המדינות החברות לארגון ואת סמכויותיו (לרבות מימון והקצאת כוח אדם). ישראל לא תהיה מדינה חברה בארגון ולא תיקח חלק במסגרת השלטונית ברצועת עזה בתום המלחמה. אולם יעוגנו בהסכם ובנספחיו הסדרי ביטחון וסחר שיבטיחו את בטחונה של ישראל וכן מעבר סחורות ואנשים בגבול. רצוי שהרשות הפלסטינית תהיה שותפה להסכם, באופן ישיר או בנספח, כמי שמייצגת את העם הפלסטיני ומקיימת את זכותו להגדרה העצמית, כפי שזו גם הוכרה על ידי ישראל. אולם אין מניעה משפטית שתוקם מסגרת כזו גם ללא הרשות הפלסטינית.

 

קווי מתאר למסגרת השלטונית שתוקם על ידי הארגון הבינלאומי

1.     לארגון בינלאומי יש לפי המשפט הבינלאומי אישיות משפטית נפרדת, והוא בעל כשרות משפטית להתחייב בהסכמים מול מדינות וארגונים אחרים.

2.     לארגון יהיה הסכם עם ישראל, שבו יוסדר נושא התיאום עם ישראל לגבי הסדרי ביטחון, לרבות פירוז כללי של רצועת עזה, וכן לגבי תנועת אנשים וסחורות.

3.     הסכם דומה יהיה לארגון עם מצרים.

4.     הארגון יהיה מחוייב למנוע מתנועת חמאס ומתנועות אחרות, המתנגדות למציאת פתרון של קבע עם ישראל, לפעול ברחבי הרצועה.

5.     סמכויות הארגון הבינלאומי בתקופת המעבר יתמקדו בשלוש משימות: שיקום מאסיבי של רצועת עזה; ממשול וניהול אזרחי של הרצועה; והבטחת הביטחון הן של תושבי עזה והן של ישראל, תוך שמירה מוחלטת על פירוז רצועת עזה מכל איום אפשרי על ישראל.

6.     לישראל תהיה שמורה הזכות להגנה עצמית מפני איום שיישקף לה משטח הרצועה אם הארגון ייכשל בניסיונו לשמור על הביטחון.

7.     ההסכם שיקים את הארגון יגדיר את הסמכויות של מוסדות השלטון שינהלו את רצועת עזה עד למסירת השליטה לרשות הפלסטינית או לגוף מייצג אחר של הפלסטינים.

8.     הכללים על פיהם יפעלו מוסדות השלטון יהיו תואמים לכללים המוכרים במשפט הבינלאומי לגבי שטחים בתפיסה לוחמתית, שמבטיחים את הסדר הציבורי ואת זכויות התושבים, ולמשפט ההומניטרי.

9.     הארגון יסדיר את פעילות הארגונים הבינלאומיים הפועלים בעזה – אונר"א, יוניצף, ארגון הבריאות העולמי וארגונים אחרים – ויוודא שהם פועלים בהתאם לכללי הארגון. הארגון יפעיל את מוסדות החינוך השונים וידאג להכשרת מורות ומורים ולתכניות לימודים, שימנעו הסתה כנגד ישראל ויחנכו לשלום ולשמירה על זכויות אדם.

10.  הארגון יפעל ליצירת תנאים למסירת סמכויות השליטה באופן הדרגתי לרשות הפלסטינית או לגוף מייצג אחר של הפלסטינים, שיהיה מחוייב ומסוגל לקיים שלטון יציב המכבד את זכויות האדם של התושבים ושוחר שלום.

 

לסיכום – מה הממשלה צריכה לעשות עכשיו

טבח ה-7.10 פתח בפני מדינת ישראל הזדמנות היסטורית להבטיח את בטחונה בכל מרחביה ולבסס את מעמדה בעולם ובמזרח התיכון כמדינה לגיטימית שזכות הקיום שלה אינה מוטלת בספק. לממשלת ישראל עדיין פתוחה האפשרות לנצל את האינטרסים של ארה״ב, סעודיה ומדינות ערביות נוספות לטובת האינטרס העליון של מדינת ישראל – חיים בביטחון בכל מרחביה – על ידי ניהול המלחמה בחמאס בתמיכת קואליציה אזורית ובהמשך הקמת ברית ביטחון אזורית, פעולה שיתרונותיה רבים מספור. חשיבות פעולה כזו רק הולכת ומתבהרת לנוכח התוצאות העגומות של סירוב ממשלת ישראל לפעול באופן זה עד עתה.

אם ממשלת ישראל לא תשנה במהירות את האופן בו היא מנהלת את המלחמה, תנועת המטוטלת לכיוון נצחון של חמאס ואיראן רק תגבר: ישראל תשאר לבדה במערכה מול איראן ושלוחותיה הג׳יהאדיסטיות, הציר הג׳יהאדיסטי יתחזק בעקבות התקרבות בין סעודיה לאיראן, והפנטזיה על השמדת מדינת ישראל תהיה חזקה מתמיד. אך ממשלת ישראל עדין יכולה להפוך את כיוון המטוטלת ולהגיע לנצחון של ישראל: החזרת החטופים, חזרת התושבים לנגב המערבי ולגליל העליון, מדינת ישראל חברה רצויה במזרח התיכון ובעולם המערבי, שזכות הקיום שלה אינה מוטלת בספק והיא מרכיב חשוב בברית ביטחון אזורית, שמתנגדת לאיראן ולשלוחותיה הג׳יהאדיסטיות ופועלת לשיקום ולדה-רדיקליזציה של רצועת עזה ואיו״ש, הציר האיראני-ג׳יהאדיסטי מוחלש והרעיון שאפשר להשמיד את מדינת ישראל נקבר סופית.

 

מה את/ה יכול/ה לעשות?

כולנו חייבים להלחם עכשיו על ביטחון ישראל. האחריות מוטלת על כל אחת ואחד מאיתנו – אם אין אני לי מי לי ואם לא עכשיו אימתי.

·      הפכו לשגרירי/ות ברית הביטחון האזורית. הירשמו כאן למפגשי הדרכה.

·      דברו על ברית הביטחון האזורית – בכל מקום, בכל זמן, עם כל אחד ואחת.

·      ספרו לאנשים ששני שליש מהציבור חושב שנורמליזציה עם סעודיה ומדינות ערביות נוספות והקמת ברית ביטחון אזורית היא התוכנית שתתרום במידה הרבה ביותר לביטחון ישראל.

·      העלו פוסטים וסטוריז בנושא ברשתות שלכם.

·      צרפו אנשים לקבוצת העדכונים בווטסאפ שלנו. זה הלינק.

·      הזמינו אותנו להרצאה – ארגנו אצלכם חוג בית ונגיע (בזום). זה הלינק לטופס.

·      הציעו לנו רעיונות נוספים משלכם. נשמח לשמוע! thedayafterforum@gmail.com

 

פורום היום שאחרי המלחמה

מאז ראשית המלחמה עוסק פורום היום שאחרי המלחמה (חוקרים וחוקרות אקדמיים בעלי מומחיות רלוונטית, מתחומי חקר המזרח התיכון, מדעי המדינה, פסיכולוגיה, משפטים, יחסים בינלאומיים, ביטחון ועוד) במחקר השוואתי ואקדמי מקיף, על מנת לבחון כיצד מסתיימים סכסוכים קשים ולהתוות תוכנית ראויה וישימה. מתווה זה מבוסס על מחקר זה ועל התייעצויות ושיחות עם גורמים רבים, ומטרתו לשרת בצורה המיטבית את מטרות המלחמה ואת ביטחון ישראל בכל מרחביה.

 

889 צפיות0 תגובות

Kommentare


bottom of page