מאז ראשית המלחמה עוסק פורום היום שאחרי המלחמה (חוקרים וחוקרות אקדמיים בעלי מומחיות רלוונטית, מתחומי חקר המזרח התיכון, מדעי המדינה, פסיכולוגיה, משפטים, יחסים בינלאומיים, ביטחון ועוד) במחקר מקיף של המצב הגיאו-פוליטי ושל פתרון סכסוכים קשים מרחבי העולם. על הבסיס הזה, ולאחר התייעצויות ושיחות עם גורמים רבים, גיבשנו בחודש ינואר 2024 את מתווה האינטרס הישראלי: ברית ביטחון אזורית, מתווה אשר להערכתנו יוכל לשרת בצורה המיטבית את מטרות המלחמה ואת בטחון ישראל בכל מרחביה. מסמך זה מהווה עדכון למסמך המקורי.
האתגר: מאז ה-7.10 ישראל מנהלת מערכה במגוון חזיתות בנוסף למלחמה בחמאס ברצועת עזה. חזיתות אלו כוללות את חזבאללה בצפון, החות׳ים בתימן, מיליציות פרו-איראניות בסוריה ובעיראק ומאז חודש אפריל 24׳ גם עימות ישיר עם איראן. אולם, לצד האיום הגדול נפתחה הזדמנות: ישראל יכולה לממש את תפיסת הביטחון שלה, להחזיר את היוזמה לידיה ולהתוות אופק לעתיד בטוח ויציב – זה האינטרס הישראלי.
הפתרון: הבטחת ביטחון מדינת ישראל בכל מרחביה על ידי ניהול החזיתות השונות במסגרת ותוך שיתוף פעולה עם קואליציה מתונה ויציבה של מדינות אנטי-ג'יהאדיסטיות, שנתמכת על ידי מדינות מערביות ובראשן ארה״ב. בטווח הארוך, קואליציה זו תמוסד על דרך יצירת ברית ביטחון אזורית.
נקודות מוצא:
הסכסוך הוא בין-צירי: ציר איראני-ג׳יהאדיסטי, המקיים קשרים עם רוסיה וסין, ניצב מול ציר מזרח-תיכוני מתון, המקיים קשרים עם מדינות המערב.
הזדמנות ליצירת קואליציה: נוצרה הזדמנות ליצירת קואליציה מערבית-ישראלית-מדינות ערב המתונות, שלה תהיה תרומה משמעותית להבטחת ביטחון מדינת ישראל לטווח הקצר והארוך בכל מרחביה.
7.10 כנקודת מפנה: ישנה הבנה רחבה במדינות הציר המתון, שהציר האיראני-ג׳יהאדיסטי הוא סכנה ליציבות במזרח התיכון, וישנו רצון לשיתוף פעולה רחב כדי להחליש ציר זה.
טווח קצר: ניהול המערכה בחזיתות השונות במסגרת קואליציה אזורית-מערבית. אופן פעולה זה יאפשר חלוקת עבודה בין השחקנים הרלבנטיים. למשל, ברצועת עזה ובצפון: ישראל מופקדת על הפן הצבאי; מדינות האזור המתונות מופקדות על הפן האזרחי (שיקום, סיוע הומניטרי ושלטון אזרחי ברצועת עזה, שיקום כלכלי וחיזוק הצבא והממשלה בלבנון); מול החות׳ים: מדינות המערב וסעודיה אחראיות על הצד הצבאי והמדיני; מול איראן: הקואליציה משתפת פעולה בהגנה מפני התקפות אוויריות ובפעולות מדיניות וכלכליות מול איראן.
טווח בינוני-ארוך: הקמת ברית ביטחון אזורית.
מה זה? ברית ביטחון אזורית היא מערכת הסכמים רב-מדינתית שמסדירים את היחסים בין המדינות ואת ההגנה על האינטרסים המשותפים. ברית ביטחון אזורית מאפשרת למרחב גיאוגרפי רחב להיות מוגן באמצעים הדדיים, תוך הבטחת ניצול היתרונות היחסיים של המדינות השונות.
מה הפוטנציאל? שיתוף פעולה להבטחת הבטחון והשגשוג במדינות והעמים הקשורים בברית בתחומים של ביטחון, צמיחה כלכלית והסכמי סחר, מסדרון תחבורתי ('מסילת השלום'), הזנקת היי-טק אזורי, טיפול במשאבי טבע ובמשבר האקלים, קידום תיירות.
האם זה אפשרי? במזרח התיכון אפשר לקדם ברית כזו כבר כיום. ישראל בשיתוף כל מדינות המזרח התיכון המתונות, ובהן ערב הסעודית, מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, בחריין, עומאן ומרוקו, ובגיבוי של ארצות הברית ומדינות מערביות ומוסלמיות נוספות יכולות להתאחד תחת ברית בשל האינטרסים המשותפים שלהם.
ברית ביטחון אזורית שישראל היא חלק ממנה היא הניצחון המלא על השאיפה להשמיד את מדינת ישראל.
יתרונות מול חסרונות לפעולה במסגרת קואליציה אזורית-מערבית:
יתרונות
מעלות: מנוף לעסקת חטופים; ניצחון על חמאס – החלפת השלטון ברצועת עזה בגורם מתון שנתמך על ידי המדינות החברות בברית; ניתוק רצועת עזה מהציר האיראני; התחייבות לשיקום הרצועה על ידי המדינות החברות בברית (במעורבות והשפעה ישראלית); הימנעות מהתבוססות ב'בוץ העזתי'; מנוף להסדרה בצפון; השגת הנורמליזציה עם סעודיה (שחמאס רצו למנוע); הכרזה ישראלית על סיום המלחמה.
הסיכון בפעולה שלא במסגרת קואליציה אזורית-מערבית: מדינות הציר הסוני המתון יתקרבו (כפי שעשו בעבר וכפי שכבר יש חשש שקורה) לאיראן, רוסיה ו/או סין; ארה"ב יכולה (כפי שעשתה בעבר) "למשוך ידיה" מהמזרח התיכון; הסכמי השלום עם מצרים וירדן והסכמי אברהם עשויים להפגע; המשך הפיחות בתמיכה העולמית בישראל, בדגש על העולם המערבי. כל אלו יובילו את מדינת ישראל למצב גרוע יותר מהמצב האסטרטגי שהיה קיים לפני 7 באוקטובר: התחזקות הציר האיראני-ג׳יהאדיסטי, החלשת הציר המתון, החלשת מדינת ישראל צבאית (בעקבות פגיעה באספקת נשק), מדינית וכלכלית – כל אלו תהליכים שכבר מתרחשים.
חסרונות:
צורך להיענות גם לדרישות של שחקנים נוספים, לא משהו שלא נעשה בעבר (לדוגמא: הסכמת ישראל לאספקת מטוסי F35 לאיחוד האמירויות).
ברית הביטחון האזורית ורצועת עזה
מדינות האזור המתונות יופקדו על הפן האזרחי באמצעות ארגון בינלאומי, שלא במסגרת האו״ם, שיוקם למטרה זו, וייכנס לכל אזור שצה״ל סיים לפעול בו. הארגון יבטיח את הגעת הסיוע ההומניטרי לעזתים ולא לחמאס, ידאג לשיקום הרצועה, לדה-רדיקליזציה של העזתים, כולל של מערכת החינוך, ולסיוע בהקמת גופי שלטון פלסטינים יציבים, שוחרי שלום ונקיים משחיתות, שיוכלו בסופו של דבר לקבל את השליטה ברצועה.
אם ישראל לא תפעל בדרך זו על צה״ל יהיה להישאר ככוח כובש ברצועת עזה ולהתמודד עם מלחמת גרילה שתגבה קורבנות רבים ותאפשר לחמאס לבסס את תדמיתו כמגן הפלסטינים. בנוסף, על מדינת ישראל יהיה לשאת בעלויות השיקום הגבוהות של רצועת עזה ובניהול אזרחי של אוכלוסיה מקומית עוינת. יתר על כן, כיבוש הרצועה יגביר את הקריאות להתנגדות בקרב כלל הפלסטינים, יערער את יחסי השלום של ישראל עם שכנותיה מצרים וירדן ועם מדינות המפרץ, ימנע את הנורמליזציה עם סעודיה, והוא אף עשוי לפגוע קשות בתמיכה של מדינות מערביות ובראשן ארה״ב – תמיכה החיונית לשימור כוחה הצבאי, הכלכלי והמדיני של מדינת ישראל. זו תמונת הנצחון של חמאס.
ברית הביטחון האזורית וההיבט הפלסטיני
האינטרס הישראלי הוא חיבור הפלסטינים לציר המתון והתנתקותם מהציר האיראני-ג'יהאדיסטי.
ברית אזורית יכולה להוות מנוף לשינוי שלטוני ואידיאולוגי אצל הפלסטינים, ולשם כך על ישראל לפעול להשפעה על אופי מנגנוני השלטון הפלסטינים ולהשפעה על הציבור הפלסטיני.
מנגנוני השלטון: על ממשלת ישראל להוביל את הדיונים על שלטון פלסטיני ביום שאחרי, כדי להבטיח שהשלטון הפלסטיני ברצועת עזה ואיו״ש יהיה חלק מהציר המתון, בין היתר: דרישה למעבר הדרגתי לשלטון פלסטיני על בסיס הוכחת יכולות לממשל יציב, אפקטיבי, אחראי וחותר לשלום, דרישה שחמאס וכל מי שמחזיק באידיאולוגיה של השמדת מדינת ישראל לא יוכל להכלל במנגנוני השלטון הפלסטינים, ודרישה לצעדים מעשיים להכרה בישראל (דה-רדיקליזציה של מערכת החינוך הפלסטינית) ולמאבק בטרור.
הציבור הפלסטיני: על ממשלת ישראל ללוות את המכה האנושה שהפלסטינים ברצועת עזה ספגו מידי צה״ל, בהבטחת אופק מדיני של עצמאות, ביטחון ושגשוג. ההיסטוריה מלמדת שמכה צבאית אנושה מועילה רק אם היא מלווה בהבטחה זו.
מדינה פלסטינית מפורזת ומתונה לצד מדינת ישראל אינה פרס לטרור אלא הנצחון המוחלט עליו!
המטרה של חמאס ואיראן אינה מדינה פלסטינית: המטרה היא להשמיד את מדינת ישראל.
השמדת רעיון זה אפשרית רק באמצעות הכרה מלאה של כל מדינות ערב במדינת ישראל.
ברית ביטחון אזורית היא הנצחון המוחלט על חמאס – מכה קשה צבאית, ארגונית ושלטונית, חיסול הרעיון שאפשר להשמיד את מדינת ישראל וחיבור ישראל והפלסטינים לציר המתון.
לכן, דווקא כדי להשלים את הנצחון הצבאי על חמאס, על מדינת ישראל להציע לפלסטינים חלופה באמצעות אופק של מדינה מפורזת, עצמאית, יציבה ומשגשגת – רק כך אפשר יהיה להשלים את ניתוק הפלסטינים מציר הטרור וחיבורם לציר המתון.
ברית הביטחון האזורית וההיבט הלבנוני
יציאה למלחמה מול חזבאללה, שלא במסגרת קואליציה אזורית-בינלאומית כנגד איראן והציר הג׳יהאדיסטי, תגרום בוודאות לפגיעה קשה במדינת ישראל.
ישראל תוכל להסיר את האיום מצד חזבאללה רק אם תפעל במסגרת קואליציה איורית-בינלאומית, שתפעיל אמצעים דיפלומטיים, כלכליים ואם יהיה צורך גם צבאיים, כשהמטרה היא הרס התשתיות הצבאיות של חזבאללה מצד אחד וחיזוק מדינת לבנון מצד שני. השלוחות הג׳יהאדיסטיות של איראן פורחות במדינות כושלות ובמרחבים שיש בהם כאוס וחולשה שלטוניים – כך בתימן, בעיראק, בסוריה וכך גם בלבנון. פגיעה צבאית בחזבאללה לא תועיל אם לא תלווה בחיזוק תפקודה המדינתי של לבנון, שיאפשר לה להתמודד עם הכוחות הג׳יהאדיסטים ולחבור לציר המתון.
ברית הביטחון האזורית והחטופים
הקשר מדיני – מהות המחלוקת על עסקת החטופים נובעת מכך שזו עסקה אסטרטגית, שמשמעה סיום המלחמה. תנאי עסקת החטופים הם התנאים לסיום המלחמה.
הממד האזורי נותן מענה לחששות לגבי היום שאחרי – יצירת ערבויות להשמדת שלטון חמאס ברצועת עזה תוך מניעת ואקום שלטוני ויצירת מערכת שלטונית חלופית לחמאס.
חיבור הממד האזורי מאפשר יצירת קלפים וגמישות לישראל מול חמאס, דוגמאות:
§ גירוש המנהיגים מחוץ לעזה
§ הבטחה לא לפגוע באנשי חמאס שנשארו משום שיהיה מי שיערוב לדה-חמאסיזציה שלהם
§ אפשרות למעורבות אנשי חמאס ביום שאחרי (בתנאי שהם מתחייבים לזניחת טרור והצטרפות לשלטון מתון)
§ בנוסף על הדברים שנידונים כיום (שחרור אסירים, חזרה לצפון הרצועה, סיום לחימה, נסיגת צה"ל)
מה מדינת ישראל צריכה לעשות עכשיו?
על הממשלה להודיע שהיא מבצעת את עסקת החטופים וסיום המלחמה כחלק ממהלך גיאו-אסטרטגי שלם, שכולל הקמת ברית ביטחון אזורית (ברית אברהם) בהובלת ארה"ב ובשיתוף עם מדינות ערב המתונות ומדינות מערביות.
כדי להתניע את מהלך הברית האזורית יש להצהיר שמדינת ישראל מחויבת לרעיון שתי המדינות, בתנאי שתוקם מדינה פלסטינית מפורזת ושוחרת שלום, שישראל תוכל לחיות בביטחה לצידה.
זו חזרה על העמדה הישראלית כבר למעלה מ-50 שנה, לפחות מאז ועידת מדריד. למעשה, כבר ב-1957 אמר מנחם בגין – ״אחרי מלחמה בא שלום... אנו לא רוצים בהשמדתם של עמי ערב. אנו נושאים להם את בשורת השלום והשחרור והקדמה... יש תמיד נכונות לשלום אמת״. ישראל גם לא משלמת דבר על הצהרה כזו. ברור לכולם שיחד עם ההצהרה מגיעה דרישה לתהליך יסודי בקרב הפלסטינים שיכלול דה-רדיקליזציה, שינוי מערכת החינוך ומאבק אמיתי בטרור. תהליך הדרגתי שבמהלכו יהיה לישראל מרווח רחב של ביטחון.
מה עתידה ישראל להרוויח מהצהרה כזו? המון ועכשיו. בטווח המיידי זה יחזק את תדמית ישראל בעולם ויסייע בהליכים המשפטיים המתנהלים נגד ישראל וישראלים, בין השאר בהאג. ההצהרה גם תיצור את התנאים לברית אזורית שתעניק לנו מנופים קריטיים לעסקת שחרור החטופים ולהחלפת שלטון חמאס ברצועת עזה. מעל הכל, הברית הזו עשויה לשנות את יחסי הכוחות במזרח התיכון ולנצח את הרעיון שאפשר להשמיד את ישראל.
סיכום: ברית ביטחון אזורית היא win win לישראל
במלחמה: מיצוי ההישגים הצבאיים והגיבוי העולמי להשגת המטרות של מיטוט שלטון חמאס, השבת החטופים והכרזה ישראלית על סיום המלחמה.
בחזית הצפון: הסרת האיום של חזבאללה בעזרת קואליציה אזורית-בינלאומית, שתפעל באמצעים דיפלומטיים, כלכליים ואם יהיה צורך גם צבאיים, כשהמטרה היא הרס התשתיות הצבאיות של חזבאללה מצד אחד וחיזוק מדינת לבנון מצד שני.
הבטחת ביטחון ישראל בכל מרחביה לדורות: יציאה מקפאון של סטטוס-קוו והחזרת היוזמה לידיים ישראליות, חיזוק ביטחון אזורי (לא רק מול עזה אלא גם בצפון ומול איראן), אופק ארוך טווח להשתלבות אזורית, הכרה בישראל על ידי מדינות ערב ומות הפנטזיה על השמדת מדינת ישראל.
חיזוק מעמד ישראל בעולם: ישראל יוזמת ואקטיבית (ולא סרבנית), החזרת גיבוי עולמי לישראל, חיזוק בריתות, מיצוי אינטרסים משתלבים שלנו ושל מדינות ערב והמערב במאבק אזורי ובין-לאומי בכוחות קיצוניים, הצבת ישראל כגורם חזק במרכז הגאופוליטיקה העולמית והצירים המתהווים ('אור לגוים' מדינית וערכית).
גישה ריאליסטית לפלסטינים: מאבק בשאיפות הפלסטיניות להשמדת ישראל, חיבור לציר המתון, דרישה לנטישת טרור והכרה אמיתית בישראל, הושטת יד לשותפות וחברות בציר אזורי מתון ביחד עם מדינות ערב.
יחסי סיכון-סיכוי לטובת ישראל: תהליך הדרגתי מול הפלסטינים, ישראל מקבלת עכשיו נורמליזציה וברית אזורית, בתמורה להכרה עתידית במדינה פלסטינית על בסיס תהליך בונה אמון ששומר על ביטחון ישראל.
הסכמה ציבורית רחבה: רוב הציבור בישראל תומך באסטרטגיה זו.
הצעה להחלטת ממשלה
1. ישראל מצהירה כי היא מקבלת את עסקת החטופים התלת-שלבית לפי ״מתווה נתניהו״ שאומץ על ידי מועצת הבטחון (החלטה 2735):
שלב ראשון: החזרת חלק מהחטופים, הפסקת אש, נסיגת כוחות צה״ל מאזורים מאוכלסים, חזרת פלסטינים לבתיהם, הבטחת סיוע הומניטרי.
שלב שני: החזרת כל החטופים החיים, סיום הלחימה, נסיגת כוחות צה״ל מרצועת עזה.
שלב שלישי: החזרת כל גופות החטופים, תוכנית שיקום משמעותית של הרצועה.
2. ישראל מושיטה את ידה לעם ולהנהגה הפלסטינים לבחור בחיים של יציבות, שגשוג, ביטחון, כבוד ועצמאות, ולהוקיע מתוכם את כל אלה הדוגלים בדרך הטרור והשואפים להשמדת ישראל.
3. ישראל תיזום, בשיתוף ארצות הברית, ועידה בינלאומית לשם קביעת מתווה לשלטון זמני ברצועת עזה, לצעדים למניעת חזרה של חמאס, לפרטי תוכנית השיקום והדה-רדיקליזציה של רצועת עזה ולתנאים להעברת השלטון ברצועת עזה לידי שלטון פלסטיני מתון ולקיום החלטה 1701.
4. ישראל תפעל לקדם את נירמול היחסים עם סעודיה ועם מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.
Comments